ההימורים בראי המשפט

על פי דבריו של הפילוסוף היווני אריסטו מלפני 2300 שנים, "מרבית האנשים נמנעים מפשע בגלל העונש הצפוי להם, יותר מאשר בגלל הרע שבכך" את הדילמה הזו יחד עם דילמות נוספות אעלה ואבחן בראי המשפט במאמר זה.
ענף ה- הימורים הישראלי, מוגדר באמצעות שלושה אפיקים: האחד, חוק העונשין והאיסור הפלילי על קיום משחקי הימורים, עליו ארחיב בהמשך. השני, חסימת אכיפתו של חוזה הימורים, כלומר מגבלה אזרחית ואילו השלישי, מתייחס לרישיונות ולהיתרים אותם נותנת הממשלה לקיום הימורים בשטחי ישראל, הימורים אלו נחשבים הימורים חוקיים. במדינת ישראל מפעל הפיס, ו-המועצה להסדר ההימורים בספורט ( טוטו ווינר ) אלו הם שני הגופים להם ניתן היתר הימורים חוקיים בפועל .

1. האיסור הפלילי- סימן י"ב לפרק ח' בחוק העונשין טומן בחובו את עבירות ה- הימורים למיניהן. סעיף 224, מגדיר את המושגים השונים ביניהם משחק אסור, מקום משחקים אסורים, הגרלה וכן הגדרת ה-הימורים.
עפ"י סעיף זה הימורים משמעם: "כל הסדר שלפיו ניתן לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכייה תלויה בניחושו של דבר, לרבות הגרלה הקשורה בתוצאות משחקים ותחרויות בספורט. "
הסעיפים הבאים החל מסעיף 225 ועד 228, מונים את האיסור הפלילי בעבירת ה- הימורים, החל באיסור על קיום הימורים כאשר הדגש הוא על ארגונם של הימורים, וכלה במשחק בהם. עוד מכיל חוק העונשין בשאלת עבירות ה- הימורים, את כל התורם לקיום משחקי הימורים. כלומר, אותו אדם שהפיץ כרטיסים, פרסם וכדומה עבר גם הוא עבירה פלילית הקשורה ל- הימורים על-פי חוק העונשין.
ניהול ארגון הימורים, החזקתו, או בעלות בו, מהווה גם היא עבירה מתחום ה- הימורים, על-פי דיני העונשין. מנגד, סעיף 230, מסווג את החריגים לעבירות ה- הימורים המנויות בסעיפים 225, עד 228.
סעיף 229, שונה במעט, אין הוא מגדיר עבירת הימורים אלא מתייחס הוא לסמכות המשטרה לסגור מקומות הימורים.
סעיף 231 לחוק העונשין מתייחס להיתרים המשמשים גם הם כחריגים על הגדרת עבירות ה- הימורים. בישראל כיום מחזיקים שני איגודים בהיתרים אלו, והם "מפעל הפיס" ו"המועצה להסדר ההימורים בספורט" ( טוטו ווינר). הסעיפים הנותרים משלימים את עבירות ה- הימורים לכדי עבירה פלילית.

בספרו של פרופ' שוהם, מתקיים סיווג מהפן הקרימינולוגי על פי קלינארד וקוויני (1967), אשר בחנו את הטיפוס ה"עברייני" על כל סוגיו. הימורים מסווגים תחת קטגוריה של פשע מאורגן, יחד עם סחטנות, זנות מאורגנת- סרסור, ושליטה על סחר בסמים. בניתוח אופיו של בעל עסקי הימורים, הרי שנמצא כי בשאלת הקריירה העבריינית, הרי שהיא גבוהה במיוחד, מדובר בפשע כמשלח ידו של בעל ארגוני הימורים. לשאלת התגובה החברתית לפשע מסוג זה של הימורים, הרי שמדובר בתגובה בינונית, כאשר ניכרת סובלנות חברתית ולא נידוי ובוז .

2. הגבלה אזרחית- ישנם הימורים פרטיים אשר מותרים על פי חוק, או שמא רצוי לומר, הימורים שאינם אסורים עפ"י חוק מדובר בחוזי משחק, הגרלה והימור, אשר לפי סעיף 230 לחוק העונשין אין בהם יסוד פלילי והם יכולים להיות אחד משני אלה:
א. הסכם ג'נטלמני- משמע הסכם שאינו חוזה על פי דיני החוזים.
ב. "חוזה רופף"- כלומר חוזה שאינו בר אכיפה ואינו מקים עילה לפיצויים, כמו בענייננו, חוזה הימורים אינו בר אכיפה ואינו מזכה את הנפגע בפיצויים. חוזה זה הנו חוזה על פי חוק החוזים בסעיף 32(א) , כאשר ההתייחסות היא לחוזה של משחק הגרלה או הימור. כפי שאנו רואים בסעיף חוק זה, אין חוזה מסוג זה יהווה עילה לפיצוי כלשהו או אכיפה.
בפועל, להסכם הג'נטלמני כמו גם לחוזה הרופף תוצאה זהה, שניהם אינם ברי אכיפה ואינם מזכים את הנפגע מהם לפיצוי. אחת הסיבות לשאלת אי מתן הפיצוי בחוזים מסוג זה, מופיעה בספרו של ד' פרידמן, בהקבלה שבין חוזה הימורים לחוזה ביטוח. ד' פרידמן אומר בספרו: "...חוזה הימורים נערך בין אוהבי סיכון... המחיר משולם לשם התנסות בסיכון ולא לשם התפרקות ממנו..." ולכן כפי שנראה, אכן התשלום הנו בגין הסיכון ומפאת כך, אל לו לבוא בטרוניה אדם שהפסיד במשחקי הימורים או כרת חוזה הימורים מסוג זה כנגד אדם אחר.
במשפט הישראלי נחשבים חוזי הימורים לחוזים תקפים אך בלתי-אכיפים , כפי שעוד אנו רואים על פי ספרם של ד' פרידמן ונ' כהן, הרי שאין מדובר בחוזים לא שפיטים, אלא בחוזה רופף, כלומר חוזה אשר ניתן לקיימו, אך במידה ולא קוים, אין לו כל סעד. חוזה הימורים הוא חוזה מסוג זה.
עוד מוסיפים ד' פרידמן ונ' כהן, כי הסיבה להיות חוזים אלה רופפים אשר אינם מזכים בסעד, היא כי חוזה הימורים מהווה חוזה פגום באופן מהותי מלכתחילה ולכן הוא בלתי אכיף באופן טבעי .
על כך מוסיפה פרופ' גבריאלה שלו כי אין המחוקק שולל את תוקף חוזה הימורים אלא לא מעניק להם סעד אכיפה או פיצויים. מנגד, עומד לרשות צד לחוזה עילת הביטול, שכן מזכות ביטול ובכך קמה לצד זכות ההשבה .

3. רישיונות והיתרים מידי הממשלה- למרות האיסור הפלילי וההגבלות האזרחיות על משחקי הימורים, הרי שראתה המדינה לנכון לאפשר חריג ל- הימורים ואכן לקיימם בתנאים מוגבלים ותחת תאנתה. הגופים בישראל בעלי ההיתרים להפעלת משחקי הימורים הנם: מפעל הפיס, והמועצה להסדר הימורים בספורט ( טוטו ). סעיף החוק הרלוונטי, הדן בכך ומאפשר הימורים חוקיים בישראל הוא סעיף 231, "היתר". מפעל הפיס והמועצה להסדר ה- הימורים בספורט ( טוטו ) הינם גופים ציבוריים ובלתי מתוקצבים, כאשר הכנסותיהן אינן נכנסות לקופת המדינה, אלא מופנות לרווחי ארגוני ה-הימורים עצמם ולהקמת פרויקטים שנקבעים מראש על ידי ראשי ארגונים אלו. מתוך דברים אלו ניתן לראות כי נוצר בישראל מונופול על שוק ה- הימורים על ידי גופים אלו, כאשר קיים ניסיון מתמיד בשבירת מונופול זה, קבלת היתרים להקמת מוסדות הימורים, בתי קזינו וכולי.

4. חקיקה נוספת בתחום ההימורים- בימים אלו ממש נכתב חוק האוסר על מכירת כרטיסי הגרלה לילדים מתחת לגיל 18. החוק ייכנס לתוקפו בתאריך 15, באפריל 2008. כיום קיים קוד אתי שהונהג על ידי המועצה להסדר ה-הימורים בספורט ( טוטו ), בו אין למכור כרטיסים לקטינים מתחת לגיל 16, ואילו מפעל הפיס אוסר מכירת כרטיסי הימורים לנערים בני פחות מ- 18 שנים.
על פי החוק החדש, צפוי עונש עד שישה חודשי מאסר,למי שימכור כרטיסי הימורים או כל הגרלה אחרת לנערית מתחת לגיל 18. עוד מתיר החוק את דרישת הצגת תעודה מזהה של כל מי שנראה בטווח גילאים זה על מנת לאמת את גילו.
יושב ראש המפד"ל זבולון אורלב, טוען כי מחקרים רבים מצאו קשר בין הימורים פתולוגיים של קטינים לבין הישגים נמוכים בלימודים, תוך השתמטות, אלימות, גניבות ומעשים פליליים נוספים בידי קטינים מכורים ל- הימורים. מר אורלב רואה בחקיקת חוק זה וכמובן תוך הקפדה על אכיפתו- מיגור רעות חולות אלו .

5. פסיקה חדשה- לביהמ"ש בתל אביב הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית בסך למעלה מחצי מיליארד ₪ כנגד מפעל הפיס, המפעיל את המשחק "צ' אנס". הטענה היא כי הימורים ובייחוד משחק זה פוגע באוכלוסיה המכורה ל-הימורים. כידוע, מהמרים כפייתיים, אינם מצליחים לשלוט בדחפים שלהם להמר, ולכן משחק הצ'אנס עומד כמכשול בפני עיוור. הבקשה הנ"ל לתביעה ייצוגית הוגשה על ידי אמנון אבן טוב, לדבריו בעל בית הימורים בארה"ב וכותב הספר, "הונאות בקזינו". לדידו, משחק ה- הימורים "צ'אנס" מכוון לפלג מאוד מסוים באוכלוסיה, פלג אשר אינו בר שליטה בדחף הימורים. מפעל הפיס מקיים שישה משחקים ביום, ובכך אין הוא מאפשר ל-מהמר הכפייתי מרווח נשימה, אלא מעסיק אותו במרדף אחר המשחק הבא, ובכך להפסד הבא, ולזה שאחריו.
אמנון אבן טוב מגיש הבקשה פונה בתביעה זו בתור אחד מן המכורים למשחקי הצ'אנס ו- הימורים בכלל. נכון ליום כתיבת מאמר זה אין עדיין הכרעה בעניין.

פסק דין נוסף שעומד על הפרק ממש בימים אלו בארה"ב, מדבר על תביעתה של עורכת דין ממינסוטה, ארה"ב. עורכת הדין הגישה תביעה בסכום של 20 מיליון דולר כנגד שישה בתי קזינו ברחבי ארה"ב. עילת התביעה הינה, התמכרותה של עורכת הדין ל- הימורים . טענתה כנגד בתי הקזינו הייתה, כי קיבלה מבתי הקזינו, יחס של מהמרת כבדה, והימרה באופן רצוף ימים ולילות בלי שינה, ואילו בתי הקזינו לא עצרו אותה ודרשו מנוחתה, אלא עודדו את משחקיה, עוד ועוד עד שהפסידה את כל כספה.בתקופה הקרובה יינתן פסק הדין בעיניינה.
 

עופר גרוסקופף, "פטרנליזם, תקנת הציבור והמונופול הממשלתי בשוק ההימורים" המשפט עמ'8
חוק העונשין, תשל"ז-1977, ס' 224.
ג' שוהם קרימינולוגיה, 1980
גבריאלה שלו הסכמים ג'נטלמניים (שם זמני) תשס"ב, [משפטים לב 3], עמוד 38
חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, ס' 32(א)
ד' פרידמן ונ' כהן חוזים (תשנ"א, כרך א) 344, 345
גבריאלה שלו- הסכמים ג'נטלמניים (שם זמני) תשס"ב, [משפטים לב 3], עמוד 37
ד' פרידמן ונ' כהן חוזים (תשנ"א, כרך א) 344, 350
גבריאלה שלו הסכמים ג'נטלמניים (שם זמני) תשס"ב, [משפטים לב 3], עמוד 38
09.10.2007 http//: www.themarker.com
http//:www.themarker.com. 9.3.2008