מהמרים כפייתיים-אשליית המלך או הנרקיס בהתגלמותו
התמכרות
תופעת ההתמכרות מעניקה בסיס להבנת ההימורים הכפייתיים (מהמרים כפייתיים). התמכרות מוגדרת כהתנהגות פתולוגית (מהמרים כפייתיים) שחוזרת על עצמה והופכת להרגל הנובע מטריגר בתת-מודע.
דוגמאות להתמכרויות:
* התמכרות לפעילויות – טקסים דתיים, עבודה, קניות, הימורים (מהמרים כפייתיים), ספורט, מין
* התמכרות לדברים – כסף, עישון, אלכוהול, סמים, אוכל
המכור (מהמרים כפייתיים) וסובביו ממעטים בעוצמת ההתמכרות ובהשפעתה על חייו ואף מכחישים את קיומה.
ברדשאו (Bradshaw 1990) טוען כי התמכרות הינה תלות ביולוגית או פסיכולוגית הפוגעת באיכות החיים ולא מאפשרת ניהול חיים ללא החומר הביולוגי או הפעילות כיוון שזה מביא לשינוי מיידי במצב הרוח ולכן הופך להתמכרות (מהמרים כפייתיים).
הימור
הימור הינו התערבות על משחקים או על אירועים שבהם הניצחון אינו וודאי אלא תוצאה של מקריות (Blume 1997)
בשנת 1980 הוטבע המונח מהמרים כפייתיים ע"י האגודה הפסיכיאטרית כהפרעת שליטה על דחפים (Kaminer & Petry 1999)
מהמרים כפייתיים הינם בעלי כשל כרוני לדחף להמר (Meyer & Hartmann 1998). ההתעסקות בהימורים פוגעת בחיי המהמר, משפחתו, מעמדו החברתי, הכלכלי והמקצועי (אליצור, טיאנו, מוניץ ונוימן 1990).
ישנם מאפיינים שבאמצעותם ניתן לאבחן מהמרים כפייתיים:
1. מחשבות אובססיביות על הימורים – ההימור האחרון וההימור הבא.
2. הצורך להמר בסכומים הולכים וגדלים כדי להשיג התרגשות – הנאה הינה תוצאה של גירוי ורמת ריגוש. ידוע כי רמת הגירוי מאותה הפעולה יורדת בכל פעם נוספת שעושים את הפעולה, אז כדי לשמר את רמת ההנאה הקודמת יש להגביר את הריגוש או לחילופין להגביר את הגירוי באמצעות הימורים על סכומים יותר גדולים.
3. ניסיון להפסיק את ההימורים (מהמרים כפייתיים) המלווה בתחושת אשמה ודיכאון.
4. שקרים כדי להסתיר את ההימורים (מהמרים כפייתיים) וההפסדים.
5. מימון ההימורים (מהמרים כפייתיים) בדרכים לא חוקיות – זיוף, הונאה, גניבה.
6. תלות כלכלית באחרים עקב ההימורים (מהמרים כפייתיים).
7. פגיעה במערכות יחסים, לימודים ועבודה כתוצאה מהימורים (מהמרים כפייתיים).
מהמרים כפייתיים לוקים בתסמונת הפרעה נפשית המתאפיינת בהתנהגויות או בפעילויות אימפולסיביות, הרסניות ותוקפניות הפוגעות בפרט ובסובביו (אליצור 1990). הפרעה זו מתפתחת בהדרגה כתוצאה מאובדן שליטה רצוף בהימורים, בהתעסקות יתר בהימורים (מהמרים כפייתיים), בהשגת כסף לצורך ההימורים (מהמרים כפייתיים), ובהמשך ההימורים (מהמרים כפייתיים) למרות ההפסדים (קרסון, בוצ'ר ומינקה 2001)
ישנם שני סוגים נוספים של מהמרים, פרט ל-מהמרים כפייתיים, והם:
* מהמרים חברתיים – ההימורים הם בילוי עם חברים כשזמן ותקציב לבילוי מוקצים מראש, קרי, זמן
ההימור והכסף המתוכנן להפסד מוגבלים.
* מהמרים מקצועיים – מומחים בהימורים אשר לוקחים סיכונים קטנים. הם עלולים לאבד שליטה ולהפוך ל-מהמרים כפייתיים.
הדחף של מהמרים כפייתיים לעסוק בהימורים הינו חזק והופך לתשוקה פנימית. תשוקה פנימית נובעת מתוך הצורך להפחית מתח שנוצר מעלייה בעוצמת הדחפים או מירידה ביכולת הריסון. העמדה הבסיסית של ה-מהמרים ה-כפייתיים היא שהכסף הוא המקור לכל הבעיות והוא יכול לפתור את כולן.
התייחסות פסיכולוגית להתמכרות
גישות פסיכולוגיות שונות מסבירות באופן שונה את הסיבות להתמכרות (מהמרים כפייתיים) כשהן יוצאות מתוך נקודת הנחה כי קיים דמיון רב בין מהמרים כפייתיים לאנשים עם התמכרויות אחרות
(Lusieur & Rosental 1991).
המשותף לגישות פסיכולוגיות אלו הוא תפיסת ה-מהמרים ה-כפייתיים כהתמכרות ולא כהפרעה בשליטה על דחפים.
הגישה הפסיכו דינמית - מציעה 3 הסברים להתמכרות להימורים (מהמרים כפייתיים):
1. ההימורים (מהמרים כפייתיים) נובעים מצורך בפורקן האגרסיה הלא מודעת עקב קונפליקטים אדיפליים. פריקת מתח מביאה לתחושת הנאה ועינוג.
2. תחושת אשמה של מהמרים כפייתיים המביאה לדחף לענישה עצמית. משמעות ההפסד היא הטלת עונש עצמי כדי לכפר על אשמה שמקורה בדחף לאוננות.
3. קונפליקט הילדות – הילד המוכה במובן הפיזי או המילולי, או הילד הדחוי שאינו זוכה לאהבה ולתשומת לב מההורים ומהסביבה. במקרה של הילד המוכה הילד נפגע ממבוגרים כיוון שהיה חלש מהם וכמבוגר הוא מנסה לפצות את עצמו על הפגיעה בו. העיסוק בהימורים (מהמרים כפייתיים) מאפשר אשליה של כוח ושליטה כאמצעי התגוננות מפני דיכאון והפסדים, חוסר בטחון וחוסר ישע.
פרויד כתב במאמרו על דוסטויבסקי בשנת 1928 על התמכרותו להימורים (מהמרים כפייתיים) הנובעים מטראומה של מות אביו ובצורך שלו בענישה עצמית מהחטא ובהפסד טוטאלי כדי לכפר על האשמה וליצור קטרזיס (היטהרות).
גישה נוספת, היא גישת יחסי-אובייקט (object-relation), בה נוקטים פסיכולוגים ידועים כמו מאהלר, הורסט, ויניקוט ואחרים. לפי גישה זו התמכרות (מהמרים כפייתיים) עלולה להתפתח עקב קשר בין אם לתינוקה, הכולל מזון, חום וטיפול וכן קשר נפשי של חום ואהבה. כשקשר זה אינו תקין עלולה להתפתח התמכרות.
השלב היותר מאוחר בהתפתחות הילדות שבו מדוכאים רגשותיו עלול ליצור אדם בוגר עם "ילד פנימי" כועס וכואב בתוכו. גם בבגרותו הפרט עלול לחוש רגשות ממושכים של נחיתות עקב סביבתו החברתית הלא אוהדת והלא מפרגנת.
עוד גישה פסיכואנליטית לגבי התמכרויות הינה גישה של משמעות . למעשה גישה זו דוגלת בהיעדר משמעות בחיים או ריקנות. החברה המערבית הינה חברה בעלת דרישות חומרניות גבוהות מהאדם, התמקדות בהיבט החיצוני של הפרט ללא משמעות רוחנית. בפועל היא מונעת ממנו למצוא תכלית בחיים. ההימורים (מהמרים כפייתיים) מאפשרים תחושה זמנית של משמעות, בריחה ממציאות או מדיכאון. הריקנות לפי פראנקל מוסווית בשאיפה של אדם לממון ולכוח.
תיאוריית הלמידה מציעה הסבר של משוב וחיזוק חיובי למהמרים כגמול כספי שהופך אותם ל-מהמרים כפייתיים. האישיות החלשה של ה-מהמרים ה-כפייתיים עשויה להחליש את יכולת ההתנגדות שלהם לחיזוקים והפסקת ההימורים (מהמרים כפייתיים).
גורמים אישיותיים של מהמרים כפייתיים
ה-מהמרים ה-כפייתיים מאופיינים באישיות נרקיסיסטית (Raylu & Oei 2002) או באישיות אנטי-סוציאלית. הם נוקטים בפיצול אישיות, מנגנוני הגנה והכחשה וכן אידיאליזציה.
המאפיינים החיצוניים הבולטים של ה-מהמרים ה-כפייתיים הינם בעלי בטחון עצמי מוגזם, התנהגות ראוותנית, מוחצנות ונטייה לבזבוז כספים.
המאפיינים הפנימיים הם חוסר משמעות וערכים, שעמום, מצב של מתח וחרדה ומצוקה נפשית ודיכאון.
ה-מהמרים ה-כפייתיים הינם בעלי מרץ, חסרי מנוחה – היפראקטיביים, משתעממים במהירות, בעלי רגישות נמוכה לזולת ולכן סובלים מבדידות, וזקוקים במשוב וחיזוק חיובי עליהם (Bergler 1957).
כמו כן, מחקרים מראים שישנו קשר חיובי מובהק בין דיכאון להימורים כפייתיים (מהמרים כפייתיים) והתנהגות אובדנית. מאפיין בולט של מהמרים כפייתיים הינו אימפולסיביות, קושי לשלוט בדחפים, נטייה לריגושים, כדחף לחוויות חדשות. במלים אחרות, רמת הטמפרמנט הינה חמי מזג, שהללו צריכים יותר ריגושים ושינויים הכרוכים בסיכונים פיזיים, חברתיים וכלכליים, על-מנת לקבל רמת עוררות גבוהה (מהמרים כפייתיים).
גורמים קוגניטיביים
הגישה הקוגניטיבית עוסקת בחשיבה האי רציונאלית בקרב ה-מהמרים ה-כפייתיים, שלמרות ההפסדים ממשיכים להמר. יש אמונה שגויה בקרב מהמרים כפייתיים באשר ליכולתם לשנות ולחזות את תוצאות המשחק.
ישנם גורמים סביבתיים שיכולים ליצור חוויה פסיכולוגית מתגמלת, כגון: אור, צבע, משך זמן הציפייה בין ההימור (מהמרים כפייתיים) עצמו לתוצאה. ככל שמשך זמן זה ארוך יותר, כך הריגוש יותר גבוה. למשל: במשחק טוטו לוטו התוצאה אינה מיידית וזה מגביר את הריגוש, לעומת זריקת קובייה, סיבוב רולטה או הפעלת מכונת מזל בקזינו שבהם התוצאה מיידית לכן הריגוש יותר נמוך.
גורמים משפחתיים
ישנן שתי תפיסות לגבי השפעת הגורם המשפחתי על ה-מהמרים ה-כפייתיים. הגורם הראשון – הינו הגורם הגנטי, כלומר, נטייה להימורים (מהמרים כפייתיים) הינה תכונה מולדת. הגורם השני – הינו הגורם החברתי, כלומר, הנטייה להימורים (מהמרים כפייתיים) הינה תכונה נרכשת.לפי תיאוריית הלמידה החברתית, התנהגויות נלמדות תוך כדי צפייה, ולכן התנהגויות של בני משפחה יכולות להוות מודל לחיקוי בהקשר של ההימורים (מהמרים כפייתיים). במחקרים נמצא מתאם חיובי בין המשתנה האנדוגני – המעורבות בהימורים (מהמרים כפייתיים) ולמשתנים האקסוגניים – מין זכר, שימוש בסמים, עבריינות, הימורים אצל הורים. הורות של מהמרים כפייתיים מאופיינת במתירנות, התעללות, אלכוהוליזם, חוסר אחריות בכל התחומים ובפרט בתחום הכספים. כמו כן, נמצא קשר בין מצב סוציו אקונומי נמוך, אבטלה, רמת השכלה נמוכה ושכר נמוך למעורבות בהימורים (מהמרים כפייתיים).
גורמים חברתיים
מהמרים כפייתיים המכורים לאלכוהול או לסמים הינם בעלי דימוי עצמי נמוך ובידוד חברתי. הסם, האלכוהול או ההימורים (מהמרים כפייתיים) מאפשרים אשליה של פתרון בעיות נפשיות, כגון: יצירה ארעית של רשת חברתית במסגרת ההימורים (מהמרים כפייתיים). הגורם הקשור בהתמכרות הופך להיות החבר הטוב ביותר, שכן הוא איננו יכול לפגוע, להעליב או לנטוש.
מגדר המהמרים
גברים מהמרים יותר מנשים, זו עובדה. נשים מהמרות כדי "לברוח" מבעיות אישיות ומשפחתיות, המלוות בדיכאון עמוק. לעומת זאת, גברים עלולים להפוך ל-מהמרים כפייתיים כדי להשיג ריגוש ומקור פיננסי. בארה"ב שליש מה-מהמרים הכפייתיים הם נשים.
גורמים תרבותיים
שיעורים גבוהים של מהמרים כפייתיים נמצאו בקרב מיעוטים אתניים. בארה"ב – יהודים וסינים, בישראל – יוצאי אסיה ואפריקה. באופן כללי המשתנים שיכולים להשפיע על נטייה להפוך ל-מהמרים כפייתיים, כלהלן: מגדר, גיל, מצב אישי, מוצא אתני, השכלה, הכנסה, תעסוקה ומעמד חברתי.
מהגרים, מיעוטים ועניים הם בקטגוריה הסוציאלית עם נטייה גבוהה להתמכרות להימורים (מהמרים כפייתיים) בשל הרווחים החברתיים.
התמכרויות מגוונות
המשותף להתמכרות (מהמרים כפייתיים) לחומרים, כגון: סמים ואלכוהול ולהתמכרות להימורים (מהמרים כפייתיים) הוא מצב של עוררות או דיכאון ודפוס התנהגותי פתולוגי של תלות בחומר או בפעולה. התמכרות (מהמרים כפייתיים) מכל סוג שהוא כרוכה בסיכון רגשי, פיזי, חברתי או כלכלי. לפיכך, התנהגויות מתמכרות נחשבות להתנהגויות בסיכון. גילוי של התנהגות מתמכרת אחת מהווה תמרור אזהרה מפני התנהגות מתמכרת אחרת.
תהליך התמכרות להימורים (מהמרים כפייתיים)
המודל הרפואי גורס כי ההתמכרות להימורים (מהמרים כפייתיים) היא מחלה. באותו אופן שאנמנזה רפואית סוקרת את ההיסטוריה הרפואית של מחלה, שיש בה סימפטומים, התפתחויות ודרגות, כך יש גם לסקור את ההתמכרות. הסימפטום הוא בדידות, ערך עצמי נמוך, הכנסה נמוכה, השתייכות למיעוט אתני, מגדר זכר. השלב המתקדם של ההתפתחות במחלת ההתמכרות יהיה חוסר אונים ותחושת ייאוש.
הציר הנרקיסיסטי של תהליכי כניסה ויציאה מהימורים כולל 3 תהליכים:
1. כניסה להימורים – "אפס אפסים"
2. חוויית ההימורים – "פנטזיית המלך"
3. יציאה מהימורים – "התנפצות הפנטזיה"
ישנם שני סוגים של מהמרים בקטגוריה של מהמרים כפייתיים: "מהמרי פעולה" ו"מהמרי בריחה".
מהמר פעולה (מהמרים כפייתיים) ניתן לדמות לאוהד כדורגל שתחושתו דומה לפעולה המושגת באמצעות קוקאין.
מהמר בריחה (מהמרים כפייתיים) ניתן לדמות לאלכוהוליסט, שצורך אלכוהול על-מנת לברוח ממציאות בגלל הפסד וייאוש.
שלב נוסף באנמנזה רפואית הינו שלב הויתור או חוסר התקווה שהוא שלב מתקדם במחלת ההתמכרות ולא תמיד נכלל במודל הרפואי. המודל הרפואי המצומצם מורכב מ-3 שלבים: זכייה-הפסד-ייאוש.
המודל הרפואי המורחב כולל 4 שלבים: זכייה-הפסד-ייאוש-ויתור.
שלב הזכייה
שלב הזכייה יוצר תחושת כוח, רווחה וחוויה של אומניפוטנציה,"אני כל יכול".זה מאפשר חיזוק חיובי ל-מהמרים הכפייתיים. ההימור הינו בגדר קסם שמביא כסף. שלב זה אופייני יותר ל"מהמרי פעולה" ולא ל"מהמרי בריחה" (מהמרים כפייתיים).
שלב ההפסד
הפסד לא צפוי מהווה את הטריגר לשלב ההפסד. בשלב הזה נתקל המהמר בקושי לגייס כספים, הוא מבקש עזרה ממשפחתו והוא חוזר חלילה לשגרה של הימורים כפייתיים . ה-מהמרים ה-כפייתיים משקרים לבני משפחה, לוקחים הלוואות, יחסיהם עם בני המשפחה מתערערים.
שלב הייאוש
בשלב זה מתערער היסוד של ערכים של ה-מהמרים ה-כפייתיים. שלב זה מאופיין בהתנהגות לא מוסרית ולא חוקית. תופעות שמתרחשות בשלב זה הם חוסר סבלנות, בריחה לפנטזיה, מצבי רוח וניסיון להתאבדות. החובות תופחים והמהמר (מהמרים כפייתיים) מחפש עוד כסף כדי להיחלץ מהמצב.
שלב הויתור
בשלב זה המהמר (מהמרים כפייתיים) אינו משלה את עצמו בזכייה בסכום כסף גדול. הוא מהמר (מהמרים כפייתיים) ללא חשיבה, אלא רק כדי להישאר בפעולה. בשלב זה מגיעים ה-מהמרים ה-כפייתיים להבנת האובדן הטוטאלי של מצבו. בשלב זה ה-מהמרים ה-כפייתיים ישקול ניסיון התאבדות, פנייה לעזרה או יסתבך בפעילות פלילית.
ה-מהמרים ה-כפייתיים עלולים להיכנס למעגל של פשע, מאסר ומוות. ישנו טיפול בין 2 ל-5 שנים בהתמכרויות.
ההצלחה של טיפול פסיכו-תרפי דינאמי או התנהגותי אינה גבוהה, כיוון שגם כשיש ירידה בדחף והקלה בסימפטומים, הדחף עלול להופיע ולהתגבר שוב בזמן משבר.
ביבליוגרפיה
1. פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, תל-אביב:הוצאת פפירוס אוניברסיטת תל-אביב/ אליצור, א', טיאנו, ש', מוניץ, ח', נוימן, מ' (1990)
2. השיבה אל הילדות. תל-אביב: הוצאת מטר / ברדשאו, ג' (1992)
3. הימורים כפייתיים II מאפיינים ודרכי התערבות, סיכום עבודת קורס טיפול בנפגעי הימורים
קובץ מאמרים וכלים יישומיים לשימוש פנימי של השירות. תל-אביב: הוצאת ביה"ס המרכזי לעובדים בשירותים חברתיים בשיתוף עם עמותת אפש"ר, המחלקה לטיפול בנפגעי אלכוהול והאגף לשירותים אישיים וחברתיים. פרק: מאפיינים של משפחות מהמרים / דרור,א',לוי,ח' ולסלוי, א'.
4. תרפיה קוגניטיבית עקרונות והדגמות. קרית ביאליק: הוצאת ספרים אח בע"מ / סקוט, ג', וויליאמס, גמ"ג ובק א"ט (1995)
5. משחק ומציאות. תל-אביב: הוצאת עם עובד / ויניקוט ד' ו' (1971)
6. הכל על אלכוהול. מהמרים כפייתיים ושימוש באלכוהול ובסמים אחרים / וייס, ש' (2001)
7. הימורים כאופיום להמונים. מעריב. ב/11 / לב,י' (29.1.88)
Behavioral psychotherapy. Classical and operant paradigms in the management of compulsive gamblers / Anderson, G., & Brown, R.I.F. (1987)
Gambling. New York: Harper & Row. The psychology of gambling. In R.D. Herman (Edt) (1967) / Bergler, E.(1957)
Compulsive gambling and the medical model. Journal of gambling behavior / Blume, S. B. (1987)
Journal of gambling studies. Personality disorders among pathological Gamblers / Blaszczynski, A. P., & Steel, Z. (1998)
| < הקודם | הבא > |
|---|
